Закат
20:30
До Йом Кипур осталось
4 дня
05.07.2014
27 Нисан
Элула
1
איבן נוביקוב

27.01.2016
12:42

אינני תל אביב




פיגועים בפריז אשר התרחשו בשנה האחרונה גרמו לסערה לא רק בכלי תקשורת, גם רשתות חברתיות הפכו לפעמים למועדוני דיון ולשטחים פתוחים להזכרה – כאן בערו ויכוחים האם כדאי לשים דגלים צרפתיים על הצילומים בפייסבוק, האם כדאי לתמוך בסיסמה "Je suis Charlie".

חלק של חברי הרשתות התעצבנו מסלקטיביות באמפטיה לקורבנות ממדינות שונות. הם היו מבטאים שאלות, למה רשתות חברתיות לא היו צבועות בצבעים לאומיים של ניגריה לאחר התקפות נגד תושבים אזרחיים מצד של "בוקו חרם", ואיפה היו דגלים של ישראל במשך שנים אחרונות. אנשים אחרים, להפך, מצהירים על זכות אישית של כל בן אדם על ביטוי הרגשותיו באופן פומבי, אם זה תמיכה לעם צרפתי או משהו אחר. הם כאילו דוחים את ההאשמות בסלקטיביות, אך עושים את זה לא בצורה ממש משכנעת (צרפת כאילו יותר קרובה לנו וזה נוגע בנו בצורה יותר חזקה).
נושא יהודי הופיע בתחום ממש פתאום. בראשונה לינואר ערבי ישראלי עשה פיגוע בבית קפה בתל אביב שבו הוא הרג שניים ופגע בשבעה אנשים. חלק של משתתפי פייסבוק הגיבה מיד – הם הוכיחו באותם היהודים אשר גרים בגלות, תומכים בתושבי פריז אבל לא ביטאו תמיכה לא לפני ולא אחרי הפיגוע בתל אביב. ובכן לדעת המאשימים, בתור סיסמה לתמיכה צריך להשתמש במשפט "הנני תל אביב" שהוא חוזר אחרי סיסמה של צרפתים.

במעמד של מאשימים אפשר לראות טעות מסוכנת שמקורה בכוונות טובות. מובן מאליו שהאשמות מופיעות בגלל רמת תשומת לב שונה ביחס לאירועים אשר נראים דומים. הבעיה היא בכך שפיגועים בפריז ובתל אביב, אומנם דומים בצורותיהם, אך שונים במהותם. דווקא הבדל עיקרי בין שני האירועים הופך את הסיסמה "הנני תל אביב" למניפולציה בנאלית.

הפיגוע הראשון שגרם לתגובה סוערת ברשתות חברתיות היה רצח במהדורה "שרלי אבדו". המחבלים בחרו בקורבנותיהם לא באופן מקרי – הציירים של המגזין היו נאשמים הרבה פעמים בכך שהם מעליבים הרגשות דתיות של מוסלמים. סיבה לרצח היתה בכך שהקורבנות היו קשורים למגזין ומיד נוצרה הסיסמה "הנני שרלי". באותו היום מחבלים תקפו גם בסופרמרקט כשר וגם שם היו נפגעים. הסיבה למעשה היתה האומה של המבקרים ושל בעלי המקום. לסיסמה הראשונה הוסיפו את המשפט "הנני יהודי" בתור סולידריות עם הקורבנות והנפגעים במעשה.

גם הפיגוע הראשון וגם השני לא נעשה נגד נציגי האומה הצרפתית כולה – המחבלים בחרו במטרה מסיבות אחרות. במקרה של המגזין זו היתה הנקמה על עילבון, במקרה של סופרמרקט – הקשר בין יהודים לבין מדינת ישראל ששנאו אותה המחבלים. להגיד אמת, הפיגוע היה יכול לקרות בכל עיר הלא מוסלמי, אילו המהדורה של "שרלי" היתה ממוקמת בה. כדי לשמור על זכר הקורבנות, החליטו להשתמש בסיסמה כללית "הנני פריז", כי איחדו את כל הקורבנות לפי מקום מגורים. העיר באמת היתה שקועה באבל, ובהליכה שהשתתפו בה ראשי כל מדינות אירופה השמיעו את כל שלוש הסיסמות.

הסדרה השנייה של פיגועים בפריז שוב לא בוצעה נגד צרפתיים (והפיגועים אשר למזלנו לא התקיימו בערי אירופה אחרות מאשרים בכך). המטרה של המחבלים היתה לאיים את העולם הלא-מוסלמי, ולא רצח פיזי של צרפתי ממוצע – זה היה רק אמצע. לא שאלו על האומה של הקורבנות, אלא ירו בכולם. נהרגו גם ערבים, גם צרפתים וגם יהודים. לכל אזרחים היה סיכוי שווה להירצח ללא שום קשר לשייכותם לאיזו קבוצה חברתית, שזה לא היה משנה. הסיסמה "הנני פריז" שוב היתה לאקטואלית כי אפשר היה לשלב בה זכר על כל קורבנות בלי שום קשר לזהותם. הסיסמה היתה כה מוצלחת דווקא מפני שהיתה כללית באופן מקסימאלי.

במקרה של תל אביב העניין היה אחר לגמרי. רצח של אלון בקל ושמעון רוימי היה לא רק אמצע של הפיגוע אלא בראש ובראשונה מטרתו. כמובן שהמחבל לא תכנן להרוג דווקא את שני הבחורים האלה, אבל דווקא השמדה פיזית של ישראלים היתה המשימה הראשית של נשאת מלחם. לעומת המקרים בפריז, הפיגוע הזה לא היה יכול לקרות במדינה אחרת והקורבנות נבחרו במיוחד לפי מאפיין ברור. לכן אין כאן צורך בסיסמה כללית אשר היתה יכולה להסתיר את ההבדלים משמעותיים בין הנרצחים. אין צורך להסתיר את הגורלות של קורבנות מתחת לשם העיר, אפשר לגלות ולציין את אותם המאפיינים אשר מאחדים אותם. הסיסמה "הנני תל אביב" לא עוזרת להנציח זכר על הנרצחים בפיגוע בראשונה בינואר, אלא להפך מפריעה לכך.

בתנאים כאלה נראות יותר לגיטימי מילים "הנני יהודי". בסיסמה השתמשו בשביל הזכרה לאחר הפיגוע ב"היפר-כושר" בפריז. כוח משיכה של הסיסמה בסביבה לא יהודית הרבה יותר נמוכה מאשר לסיסמאות צרפתיות אחרות, וחוץ מזה אין כל כך הרבה אנשים אשר מוכנים להגיד את המילים. אבל הסיסמה, לפחות, אינה חיקוי חסר משמעות.

חזרה למאמרים
27.01.2016
12:42
1/6
2068

קליצ'קו ישתמש בניסיון ישראלי בקייב

"אנחנו מתעניינים בניסיונכם במשיכת חברות היי-טק וביצירת תנאים לעבודתן מוצלחת".

2000

באוקראינה הוציאו לאור חוברת הדרכה אנטישמית ללימודי היסטוריה

ביטויים אנטישמיים נוגעים בנשיא המדינה פטר פורושנקו

1838

צרפתיים מאשימים את יהודים בעליית רמת אנטישמיות

יותר ממחצית אזרחי צרפת חושבים שליהודים יש שליטה וממון יותר גדולים מאשר לאזרח המדינה הממוצע.